חיידקי שיניים

חיידקי שיניים – כל מה שרצית לדעת

חיידקי שיניים הם חיידקים ייחודיים לסביבת גידול ייחודית. מדוע משתכנים חיידקים בחלל הפה והשיניים? כיצד הם גורמים לעששת? ומה ניתן לעשות בכדי למנוע את המחלה? כל הפרטים במאמר הבא

חיידקי שיניים מסוג Streptococcus mutans
חיידקי שיניים מסוג Streptococcus mut

אף על פי שאנו נוטים להכיר בגוף האדם כמכונה מופלאה אשר משרתת אותנו נאמנה ברוב המקרים, כולנו מודעים לעובדה כי איזורים מסויימים בגוף מהווים מצע פורה עבור היווצרות והשתכנות של לא מעט חיידקים. אחד מהאיזורים הללו הוא חלל הפה והשיניים. חלל הפה הוא אחד מהנקבים שהכי קל לחיידקים להגיע אליו, מאחר שרבות הפעמים בו הוא פתוח עקב צרכים תפקודיים. ההערכה המדעית היא כי לא פחות מ-500 מינים שונים של חיידקים חיים בפה האדם כדרך קבע. חיידקי הפה, ביניהם חיידקים מסוג Streptococcus mutans ניזונים משיירי מזון שנותרו בשיניים ולא נוקו היטב בסוף הארוחה או לפחות פעמיים במהלך היום (בוקר וערב). חיידקי הפה הללו למעשה מצליחים לפרק את הסוכר שבשיירי המזון ולהפריש חומצה אשר מאכלת את זגוגית השן (האמייל) ואת הדנטין, מרכיבים חשובים בשן, וכך, למעשה, נותר מצב של חור בשן. רוחבה של התופעה מוערך בקרב כ-30-40% מהאוכלוסייה ורובכם בוודאי מכירים אותה בשמה העממי יותר – עששת שיניים.

חיידקי שיניים ומחלת העששת

אמנם עששת שיניים היא מחלה חיידקית נפוצה, אך להבדיל ממחלות חיידקיות רבות אחרת היא אינה מדבקת. בנוסף לחיידקי הפה שגורמים לה, קיימים גורמים נוספים העשויים לסייע לה להתפתח, בין אם בהרגלי צריכת סוכרים, איכות וקצב ההפרשה של הרוק, המבנה וההרכב הגנטי של השיניים או הרגלי היגיינת הפה.

עששת עלולה לגרום לאי נוחות בפה, לכאבים עזים, להפרעות בתפקודי הלעיסה והדיבור ואפילו לפגמים באסתטיקה של החיוך. בהקשר זה, חשוב לדעת: כתוצאה מהרס השן על ידי החומצה החיידקית הממיסה אותה, כלי הדם והעצבים עלולים לסבול מנמק ולכן הכאב בשן לא מורגש כלל או שקיימת תחושה כי הוא חלף מעצמו. אך לא כך הדבר, ובכדי להבטיח בריאות שיניים תקינה, אסור להסתמך אך ורק על כאבים מורגשים, אלא לבקר מדי שלושה חודשים אצל שיננית, אשר עשויה לגלות בפה עששת שהמטופל או המטופלת לא שמו לב אליה.

חיידקי שיניים  – איך נישמר מהם?

אז כיצד ניתן לשמור על השיניים מפני חיידקים מזיקים בפה, ביניהם אלה גם הגורמים לעששת?

  • להפחית באופן משמעותי בצריכת הסוכר היומית
  • לשמור על היגיינה נכונה של הפה על ידי צחצוח שיניים פעמיים ביום לפחות, שטיפה במי פה המכילים פלואוריד ושימוש קבוע בחוט דנטלי
  • לגשת לבדיקה אצל שיננית באופן קבוע כדי לסייע לחזות ליקויים בחלל הפה

הקפדה על עצות אלו עשויה להבטיח לכם הפחתה משמעותית בכמות החיידקים בפה ושיניים בריאות וחזקות לאורך שנים.

קיסמי שיניים: חוד החנית של היגיינת הפה או אביזר ניקוי מסוכן?

יתכן שתופתעו לגלות כי קיסמי שיניים בתצורתם העתיקה כבר היו בשימוש עוד במאה ה-16 לספירה, כאשר היו עשויים בדרך כלל מעצמות של חיות שונות או מברונזה, והשימוש בהם היה רב-פעמי. עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, השתכללו דרכי הייצור של עצמים מחודדים לניקוי שיירי מזון מהפה, כך שכיום אנו מכירים קיסמי שיניים בשלוש תצורות פופולאריות: קיסמי עץ, קיסמי פלסטיק וקיסמי סיליקון.

רבים משתמשים בקיסמי שיניים בסוף הארוחה, כאמצעי עזר לניקוי בסביבה בה לא ניתן לצחצח את השיניים כראוי. השימוש בקיסמי שיניים רווח בארץ ובעולם, וכיום אף קיימים קיסמי שיניים בטעמים שונים: קיסמים בטעם מנטה, קיסמים בטעם מייפל ועוד, בכדי להוסיף ולגוון את חוויית השימוש.

יתכן שגם אתם צרכנים ומשתמשים נלהבים של קיסמי שיניים, והבחירה להשתמש בהם היא מובנת: כאשר אין מברשת שיניים בנמצא, אך מתעורר צורך להסיר שיירי מזון מהפה, קיסמי שיניים נדמים כפתרון יעיל. גם בסיס הרעיון הוא נכון והגיוני – אביזר עזר שיתמוך בניקוי השיניים כדי למנוע, בין היתר, גם ריח רע מהפה לאחר הארוחה.

יחד עם זאת, בפועל נראה כי השימוש בקיסמי שיניים אינו כל כך בריא. רופאי שיניים רבים טוענים שבתור אמצעי היגיינה, קיסם השיניים אינו מספיק יעיל, אפילו כאביזר עזר, מאחר שאין לו מגע מספק לכל חלקי השן הנסתרים בצחצוח. האיגוד האמריקאי של רופאי השיניים אף הצהיר בבירור: ההמלצה היא לנקות בין השיניים לפחות פעם ביום במכשיר ניקוי אינטר-דנטלי, כמו חוט דנטלי, שגם סופח אליו בצורה יעילה יותר את החומרים המיותרים בחלל הפה. מאחר שקיסם שיניים אינו נחשב לאמצעי ניקוי כזה – האיגוד בפירוש אינו ממליץ על השימוש בו. רופאי שיניים שתומכים בהמלצת האיגוד האמריקאי טוענים בנוסף כי חוט דנטלי הוא אפקטיבי יותר גם בהסרת הפלאק מהשיניים ועליו להוות חלק קבוע ברוטינת ניקוי השיניים היומית.

קיסם שיניים דנטלי
קיסם המכיל חוט דנטלי מצדו השני. יעיל יותר בהשוואה לקיסמי עץ פשוטים.

מעבר ליעילות הנמוכה יחסית של השימוש בקיסמי שיניים, הם גם עלולים לעורר בעיות בריאותיות. אחת הבעיות הנפוצות בשימוש בקיסמי שיניים היא הפגיעה הפוטנציאלית של הקיסם בחניכיים תוך כדי הניקוי. זאת ועוד, לא פעם הקיסמים נשברים במהלך הניקוי וסיבי עץ עלולים להתקע בדפנות החניכיים ולגרום לזיהומים מיותרים בחלל הפה.

אם ברצונכם בכל זאת להשתמש בקיסמי שיניים בסוף הארוחה, ההמלצה היא להשתדל לעשות זאת בזהירות המירבית.

חוט דנטלי – מאיפה הוא הגיע לחיים שלנו?

חוט דנטלי: אחת ההמצאות האפקטיביות לניקוי השיניים

חוט דנטלי נראה לנו כמו משהו מאוד טריוויאלי ומובן מאליו. אבל מאיזה חומר היה עשוי החוט הדנטלי הראשון? כיצד משתמשים בו נכון? ואילו אביזרים נלווים קיימים עבורו בשוק? סקירה מלאה של אחד מאמצעי ניקוי השיניים החשובים והפופולאריים ביותר בעולם.

חוט דנטלי
חוט דנטלי

רובינו מודעים לכך שחשוב לשמור על הגיינת הפה והשיניים ומקפידים לצחצח שיניים פעמיים ביום לפחות. אבל את פעולת החוט הדנטלי לא כולם מבצעים על בסיס קבוע, וחבל. ייחודו של החוט הדנטלי בניקוי השיניים הוא הגישה שהוא מאפשר לדפנות השן ולאיזורי החיבור והמגע בין השן לבין החניכיים. בכך הוא למעשה מסייע להפטר משיירי מזון ופלאק שעלולים לגרום לגירוי בחניכיים ולעששת.

קצת רקע
הערכה היסטורית כללית ממקמת את המצאת החוט הדנטלי אי אז ב-1815, כאשר רופא השיניים לוי ספר פארמלי המליץ למטופליו להשתמש בחוט משי בכדי לנקות טוב יותר את השיניים שלהם. בשנת 1882 החל ייצור ושיווק מסחרי של חוט המשי, ושבע שנים לאחר מכן רשמה חברת ג'ונסון את ג'ונסון פטנט על החוט הדנטלי מתוצרתה. יחד עם זאת, השימוש בחוט הדנטלי לא היה פופולארי בקרב הציבור הרחב עד למחצית המאה העשרים, כאשר רופא השיניים צ'רלס סי באס חשף את הפיתוח המקורי שלו לחוט דנטלי חדש אשר עשוי מניילון, הנוח יותר לשימוש בשל האלסטיות שלו ועמידותו לשחיקה.

אופן והמלצות שימוש
רופאי שיניים ממליצים על שימוש קבוע בחוט דנטלי לפחות פעם אחת ביום, עם עדיפות לשעות הערב, לפני השינה – בכדי לא לזרז את הפעולה בשעות הבוקר שנוטות להיות לחוצות עבור רבים, ובכך ולהשמיט חלקים חשובים בשיניים הזקוקים לניקוי. עד כה לא נרשמה העדפה מיוחדת לשימוש בחוט הדנטלי בטרם או אחרי צחצוח השיניים, אך יש רופאי שיניים המערכיכים כי שימוש לפני הצחצוח עשוי לסייע לפלואוריד שבמשחת השיניים לחדור אל השן שעברה ניקוי מקדים.

השימוש בחוט הדנטלי עצמו הוא פשוט ונוח כאשר מתרגלים אותו כשגרה יומית: יש לחתוך קטע מהחוט ולכרוך אותו סביב האצבעות, להכניסו בין שתי שיניים, להצמיד על פני שטח שן אחת ולבצע תנועת מעלה-מטה. על הקצוות של החוט להיות מוטים על מנת שהחוט הדנטלי יהיה צמוד לשן ולא לחניכיים. לאחר ביצוע הפעולה הזאת יש לחזור עליה, הפעם עם הצמדה של החוט לשן השניה. איגוד רופאי השיניים האמריקאי מזהיר מפני שימוש אגרסיבי מדי בחוט הדנטלי שעלול לפצוע את רקמת החניכיים הרגישה.

סוגי חוטים דנטליים ואביזרים נלווים
רוב החוטים הדנטליים משווקים לציבור הרחב בדרך כלל בתוך קופסת פלסטיק אשר מאפשרת שחרור מדוד של החוט על פי העדפת המשתמש. החוט עצמו כרוך בגליל באורך של 10 עד 50 מטרים.

המגוון של החוטים הדנטליים הקיימים בשוק הוא נרחב, אף כי מדובר במוצר פשוט יחסית: קיימים חוטים דנטליים עבים או דקים, יחידים או שזורים, חוטים מצופים בשעווה או שאינם מצופים, חוטים ספוגים בטעמים (בדרך כלל מנטה) ועוד. למרות האופציות הרבות הללו, יש רופאי שיניים המאמינים כי חוט דנטלי מצופה שעווה אינו יעיל מאחר שהוא מחליק על דפנות השיניים ואין באפשרותו לתפוס את רובד הפלאק, ובכך מתייתרת עבודתו.

עם הפיכתו של החוט הדנטלי לפופולארי במדינות מערביות רבות, פותחו אביזרי עזר נלווים להגברת יעילותו, ביניהם ידיות עזר לכריכת החוט הדנטלי עליהן במקום על האצבעות, לגישה נוחה גם עבור השיניים האחוריות, הטוחנות ושיני הבינה. מלבד הידיות, קיים גם מוצר עזר מורכב יותר: מנוע קטן בידית האחיזה אשר תפקידו להרעיד את החוט תוך כדי ניקוי השיניים על מנת לשפר את יעילות הניקוי של משטחי השן.

אם אתם סובלים מריח פה רע או שאינכם מרוצים מניקוי השיניים אך ורק במברשת ו/או מי פה, יתכן שתוכלו להפיק ערך מניקוי מעמיק ויסודי יותר באמצעות חוט דנטלי, אשר מומלץ על ידי רופאי שיניים רבים בכל העולם ככלי אפקטיבי ונוח.

כאבים בלסת: המדריך המלא לאבחון ולטיפול

כאבים בלסת

כאבים, רגישויות והגבלה בתנועת הלסת הן בעיות שכיחות אשר גורמות סבל יומיומי לרבים. מה עלול להיות המקור לכאב? אילו רופאים מוסמכים לטפל בו? והאם יתכן שהכאב יחלוף כלא היה גם ללא טיפול רפואי צמוד? כל התשובות במאמר הבא

בין 1%-51% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מבעיות במפרקי הלסת, אשר עשויות להתבטא בכאבי לסת, הפרעות בתנועת הלסת, הפרעות בלעיסה ובמקרים קיצוניים – אפילו הפרעות בדיבור.

רוב המקרים של כאבים בלסת עלולים לנבוע מנזקים זמניים בשרירי הלעיסה, עקב התכווצות שרירים פשוטה או נקודות הדק דלקתיות. לעיתים כאבים אלה יכולים לעבור גם ללא טיפול. יחד עם זאת, כאבים בלסת עלולים להצביע גם על בעיות משמעותיות יותר בשרירי הלעיסה ואף לגרום לנזקים רפואיים חמורים. לכן, אם הכאבים לא עוברים תוך מספר ימים, כדאי לגשת לרופא להיבדק.

סוגי כאבים בלסת

אם אתם סובלים מכאבים בלסת, נסו להתרכז ולבדוק מה מקור הכאב – כמובן, בגבול יכולתכם. שימו לב כיצד אתם מגדירים את הכאב לרופא, מכיוון שחשוב להסבירו באופן מדויק ומפורט על מנת שתכנית הטיפול תהיה מותאמת באופן נכון למצבכם.

כאבים שכיחים בלסת בדרך כלל משתייכים לאחת מצורות הביטוי הבאות:

  • כאב בעל מקור מפרקי – כאב אשר נובע מדלקת בלסת באחד ממבני המפרק הרכים (קופסית, רצועות ו/או דיסק).
  • כאב בעל מקור שרירי – כאב הנובע מהפרעה באחד משרירי הלעיסה (ספאזם או טריגר פוינט).
  • הגבלה תנועתית של הלסת – "קליקים" בעת תנועה, נעילה מפרקית (קושי בפתיחת הלסת המלווה בכאב). לקריאה נוספת על קליקים בלסת – לחצו כאן >>
  • חריקת שיניים – בדרך כלל מופיעה בנוסף לכאבים בלסת, בעיקר בלילה. שימו לב: את חריקת השיניים יתכן שלא תרגישו בעצמכם משום שבדרך כלל בלילה אתם שרויים בשינה עמוקה. לכן כדאי לשאול את בן או בת הזוג אם הם שומעים חריקה כלשהי.
  • הקרנת כאבים מהלסת אל הפנים והאוזניים – הכאבים מורגשים באיזורים אחרים בגוף אך מגיעים מכיוון הלסת.
מבנה הלסת
מבנה הלסת

למה זה קורה?

כאבים חמורים בלסת נובעים מפגיעה במפרק הלסת, ויכולים לצוץ עקב דלקת במרפק, טראומה ישירה ללסת, או תזוזה של הדיסק המפרקי. קיים גם מצב רפואי בשם תסמונת מפרק הלסת (TMJ) אשר עלול לגרום לכאבים עזים בלסת. התסמונת מגיעה במקרים רבים דווקא כתוספת למחלות כמו דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שיגרונית, גמישות יתר ופיברומיאלגיה (תסמונת כאב כרוני של מערכות השריר והשלד). כמו כן, הרגל של הידוק שיניים וחריקתן בלילה עלול לגרום גם הוא לכאבים וליקויים בסגר השיניים.

בנוסף, לעיתים אחרי טיפולי שיניים, לא מעט אנשים סובלים מכאבים בלסת. הכאבים בדרך כלל קשורים למקום הטיפול – בין אם בלסת בצד ימין, בלסת בצד שמאל, בלסת העליונה או בלסת התחתונה. כאב זה אמור לחלוף תוך ימים ספורים מיום הטיפול.

כאבים בלסת – אז מה עושים?

אבחון כאבים בלסת יכול להתבצע על ידי רופא מומחה בתחום כירורגיית פה ולסת. הרופא יעריך את מצבכם באמצעות בדיקה של צורת הפנים והלסתות, בדיקת פרקי הלסת ושרירי הלעיסה בזמן תנועות הלסת ואת טווח פתיחת הפה. במהלך הבדיקה נבדק גם סגר השיניים ואיתור לגבי הרגלי שחיקת שיניים. בדיקות הדמיה כמו צילום רנטגן, CT או MRI מסייעות פעמים רבות באבחון ואפילו בדיקות דם כלליות. קיימים מקרים בהם הבדיקה משולבת עם ייעוץ מרופאים מומחים שונים – נוירולוג, רופא אא"ג, רופא שיניים ואורתופד.

כאבים בלסת – דרכי הטיפול

כאשר הכאבים בלסת אינם חמורים מאד אך בכל זאת מפריעים לשגרת החיים היומיומית, הטיפול הניתן בדרך כלל יהיה הדרכה ותרגול עצמי – שינוי הרגלים מזיקים, חימום מקומי של האזור ושינוי תזונה. בנוסף, ניתן לבצע פיזיותרפיה להרפיית השרירים ולהרכיב סד לילה נגד שחיקה וחריקה.

במידה והכאבים בלסת נמשכים ולא עוברים עם הטיפול העצמי, ניתנים גם טיפולים תרופתיים המטפלים בדלקות לא חיידקיות של פרקי הלסת ומסייעים בהרפיית שרירים, בהרגעה ובשיכוך כאבים.

במקרים של חוסר חלקי בשיניים, ניתן לבצע השתלת שיניים בכדי לאזן את סגר השיניים. מערכת שיניים מלאה, בריאה ומתפקדת עשויה למנוע את הופעת הכאבים ולסייע לתפקוד היומיומי בדיבור ובאכילה.

קיימים גם טיפולים כירורגיים לטיפול בכאבים בלסת – שטיפת המפרק, הזרקות למפרק וניתוחים בפרקי הלסת, אך אלה מבוצעים רק במקרים חמורים.

עקירת שן

עקירת שן – למה זה קורה?

עקירת שן היא טיפול כירורגי שכיח מאוד שמבהלכו מוציא רופא השיניים את אחת השיניים הטבעיות של המטופל. אבל מה הגורמים לעקירות השיניים ולמה הטיפול טראומטי כל כך?

עקירת שן | עקירת שיניים
עקירת שן | עקירת שיניים

למרות שעקירות השיניים שכיחות הן מהוות את אחד ממקורות הטראומה הגדולים שחווים מטופלים אצל רופא שיניים. הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:

  1. טיפולי העקירה בעבר היו כואבים מאוד ונחקקו בזיכרון של רבים מהמטופלים.
  2. עקירת שיניים גורמן לאובדן של חלק מהגוף שלנו וגורם למטופלים רבים תחושת חרטה ולעיתים אפילו תחושת נכות מסוימת.

מאחר וביצוע של עקירת שיניים היא פעולה שאין ממנה דרך חזרה חשוב להתייחס אליה כמוצא אחרון ולהעדיף, ככל שהמצב הבריאותי של השיניים והפה מאפשר, לבצע פעולות לשימור השיניים גם במצבים קשים.

עקירת שן – מה הן הסיבות העיקריות שמצריכות עקירה?

רוב עקירות השיניים מבוצעות בגלל אחת משלוש סיבות עיקריות:

עקירת שיני בינה – שיני הבינה הן השיניים הטוחנות האחוריות ביותר בלסת האדם והן לרוב השיניים שבוקעות אחרונות מבין כל השיניים הקבועות (בניגוד לשיני החלב) שבפה.
פעמים רבות בקיעת שיני הבינה גוררת בעקבותיה דלקות וכאבים עזים ממגוון רחב של סיבות, החל מבקיעה חלקית, לחץ על שאר השיניים בלסת או גרימה של דלקת חניכיים טורדנית בחלק האחורי של הלסת.
במקרים כאלו מבצעים עקירת שן בינה כדי לפנות מקום לשאר השיניים בלסת ולמנוע דלקות חניכיים כרוניות.

עקירת שיניים רקובות – הסיבה העיקרית לעקירת שיניים בגילאים הצעירים היא ללא ספק מחלת העששת. העששת היא בעצם הצטברות מושבות של חיידקי שיניים שלאורך זמן מצליחים לחדור עמוק יותר ויותר למבנה השן ולהגיע עד למוך השן.
במקרים קיצוניים כאלו אשר לא מטופלים בזמן גורמים לריקבון של השיניים ברמה כזו שלא ניתן יותר להשמיש אותן חזרה כשיניים מתפקדות. לא על ידי שימוש בסתימות ולא על ידי טיפול שורש יסודי, במקרים בהם העששת חדרה עד לשורש השן. מצב כזה של שיניים רקובות מאלץ את רופא השיניים לבצע עקירה של השן הנגועה.

עקירת שיניים מתנדנדות – בגילאים מבוגרים, לרוב מגילאי 45 ומעלה, הזנחת היגיינת הפה של אנשים רבים לאורך השינים מתחילה לתת את אותותיה. מחלות חניכיים חריפות הגורמות לנסיגת חניכיים, ולפגיעה בחיבור הטבעי בין שורש השן לבין עצם הלסת מביא להחלשתן של השיניים ולהתנדנדותן.

התנדנדות זו של השיניים, במידה והיא לא מטופלת במהירה על ידי פריודונט מומחה (מומחה לטיפול בבעיות חניכיים) גורמת בסופו של דבר לחוסר תפקוד של השיניים ובהמשך הדרך לנשירתן.
אדם בעל שיניים מתנדנדות לא מצליח לאכול אוכל קשה, מתקשה בדיבור וחש פגיעה אסתטית.
במקרים כאלו כאשר לא ניתן להציל את השיניים הטבעיות עוקרים אותן ומבצעים במקומן השתלת שיניים.

עקירת שן – איך מונעים אותה?

כמו במרבית הבעיות הרפואיות גם בנושא של עקירות שיניים מרכיב הזמן הוא הפקטור החשוב ביותר. מלבד במקרים של שיני הבינה שלא ניתן לשלוט על צורת הבקיעה שלהן, במקרה של עששת ומחלות חניכיים ניתן וחשוב למנוע את הדרדרות המצב.

הקפדה על היגיינת פה יומיומית וביקורים תקופתיים אחת לשלושה חודשים אצל השיננית ואחת בשנה אצל רופא השיניים יכולים לחסוך עוגמת נפש רבה, כסף מיותר על טיפולים והכי חשוב – לשמר את השיניים הטבעיות.

 

שתלים דנטליים

שתלים דנטליים – הבסיס להשתלות שיניים

שתלים דנטליים מהווים את הבסיס לכל טיפול של השתלת שיניים. אבל מה הם בעצם אותם שתלים והאם יש הבדלים ביניהם?

שתלים דנטליים הם למעשה ברגים, לרוב עשויים טיטניום, שיוצרים את החיבור בין עצמות הלסת של המטופל לבין מערכת השיניים החדשה שלו, הבנויה ממערכת של כתרים דנטליים או מכתר דנטלי בודד (במידה ומדובר בהשתלת שן אחת).

שתלים דנטליים | שתל דנטלי
שתלים דנטליים

בעבר היו מחברים את השתלים על בסיס המיקום של השיניים הטבעיות, המקוריות. כלומר, כאשר נשרה שן או שרופא השיניים נאלץ לעקור שן הוא מיקם שתל דנטלי בהתבסס על מיקומה השן שנעקרה ובאותה הזווית.

שתלים דנטליים בעידן ההעמסה המיידית

תפישת הטיפול שצברה תאוצה בשנים האחרונות שנקראת בשמה המקצועי "העמסה מיידית על גבי שתלים" אתגרה את שיטת העבודה הקונבנציונלית של רופאי השיניים והוכיחה שניתן למקם את השתלים הדנטליים במיקומים השונים ממיקום השיניים המקוריות ובזווית שיכולה להגיע עד ל 45 מעלות.

השינוי שהביאה התפישה החדשה היה בעיקר עבור מטופלים שסבלו מנסיגה חריפה של עצמות הלסת. במקרים כאלו רופא השיניים לא יכול היה למקם עבורם את השתלים הדנטליים בדיוק על פי המיקום המקורי כיוון שלעיתים לא נותרה במיקום המקורי עצם מספיק עבה כדי להחזיק את השתל הדנטלי בצורה יציבה.

שתלים דנטליים שונים לבעיות שונות

אם בעבר היו שתלים דנטליים פחות או מבוססים על אותה הצורה, היום עם התפתחות רפואת השיניים והצורך למצוא פתרונות של השתלת שיניים למצבים בריאותיים שונים של מטופלים שונים, החלו אנשי רפואת השיניים לפתח שתלים שונים שיתאימו למגוון המצבים שבהם הם נדרשים לטפל.

שתלים ייחודיים לדוגמא שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות:

שתלים זיגומטיים – שתלים ארוכים במיוחד שמתחברים לעצם הזיגומה (עצם הלחי). שתלים אלו נועדו לתת פתרון במקרים שבהם יש חוסר עצם בלסת העליונה. פרוטוקול העבודה עם שתלים זיגומטיים מורכב יחסית ולגן מספר רופאי השיניים שמבצעים השתלת שיניים זיגומטית בישראל מצומצם מאוד.

שתלים בזאליים – נקראים גם שתלי דיסק. אלו שתלים שאינם בצורת בורג אלא הם בעלי דיסק או מספר דיסקים המאפשרים חיבור שלהם אל העצם מצידי החניכיים ולא מעליהם. גם הם נועדו לסייע במקרים של חוסר עצם, בעיקר בלסת התחתונה.

שתלים קורטיקליים – שתלים בעלי ראש שיכול לקבל זווית. שתלים אלו מאפשרים לרופא השיניים לחבר את השתל בזווית שבה יש את עובי עצם הלסת הגדול ביותר וכך לשפר את אחיזתו של השתל בעצם הלסת.

קיימים עוד שתלים שונים ורופאי השיניים שצוברים ניסיון הולך וגדל בביצוע השתלות שיניים עומלים כל הזמן על פיתוחם של שתלים דנטליים חדשים.

להשתלות שיניים בשיטה המתקדמת בישראל >>

שן שבורה

שן שבורה – מה עושים?

שן שבורה בניגוד לשן שנפגעה מריקבון או מתהליך דלקתי שנגרם כתוצאה מעששת דורשת טיפול ייחודי של שיקום הפה. הסיבה היא שבמקרה זה הגורם אינו זיהום חיידקי אלא פגיעה מכנית שנגרמה לשן.

שן שבורה
שן שבורה

לכן, מצד אחד לא ניתן למנוע שבירת שן על ידי פעולת מניעה יומיומית כמו צחצוח שיניים או שטיפה במי פה ומצד שני כשכבר נוצרת שבירה של השן הטיפול לא מתחיל בחיסול הזיהום החיידקי אלא אך ורק בשיקומה ובנייתה מחדש של השן כך שתהיה דומה ככל האפשר לשן הטבעית.

שן שבורה – הנדסת החומרים של טיפולי השיניים

על מנת לתקן שן שבורה, נעזר רופא השיניים בחומרים דנטליים שונים לבניית השן. החומרים האלו חייבים לעמוד בשני תנאים בסיסיים:

  1. עמידות – השיניים שלנו עומדות בלחצים גדולים מאוד לאורך היום ולכן, החומרים שבהם נעשה שימוש לשיקום השיניים חייבים להיות חזקים, אלסטיים ועמידים כדי להחזיק מעמד לאורך שנים ארוכות.
  2. אסתטיקה – אם בעבר לשיקום השן שנשברה היתה רק מהות פונקציונאלית, אז היום עיקר הדגש הוא דווקא על הפן האסתטי. השיניים המשוקמות צריכות להיות דומות ככל הניתן לצבע השיניים הטבעיות כדי להחזיר לפה את מראהו הטבעי.

שיניים שבורות – באילו שחזורים משתמשים?

יש מספר שחזורים שמהווים את הטיפולים הבסיסיים שבהם משתמשים רופאי השיניים כשבכל אחד מהם יש מגוון רחב של חומרים שבהם נעשה שימוש בכל אחד מסוגי הטיפול.

שחזורי אלמגם יותר כח פחות יופי

זה סוג השחזור הישן שמשמש בעיקר לסתימות תוך שימוש בתרכובות שונות של מתכות עם כסף או כספית שמקנות חוזק ועמידות גבוהה. אבל קשה להגיד ששחזורים אלו עומדים בסטנדרט האסתטי הנהוג היום מאחר והם בצבע כסף ולכן השימוש שלהם הוא בעיקר לסתימות של שיניים אחוריות שיש בהן שבר קטן ולא לשחזור של שיניים קדמיות שנשברו באופן מכני.

שחזורי חרסינה יותר יופי פחות כח

החרסינה מאפשרת לשמור על שיניים לבנות לאורך שנים ארוכות ולכן, היא עומדת בצורך האסתטי אך יש לה חולשה מבחינת אלסטיות ולכן, היא עלולה להיסדק ולהישבר בעצמה. במקרה כזה השחזור הופך להיות מורכב יותר.

שחזורי קומפוזיט – יופי ועמידות גבוהים

אלו השחזורים הפופולריים ביותר בזכות האסתטיקה הגבוהה שלהם יחד עם עמידות גבוהה. הם מקנים לשחזור השן מראה טבעי ובוהק שמחזיק לאורך זמן. ישנם סוגים רבים ומגוונים של שחזורי קומפוסיט בקשת רחבה של גוונים המאפשרים התאמה אופטימלית לצבע השיניים של כל מטופל.

כתרים לשיניים

כתר לשיניים – המלך של שיקום הפה

כתרים לשיניים הינם מבנים חדשים לשיניים שנפגמו כתוצאה מטיפול שורש, ריקבון, צורך בסתימה גדולה או כתוצאה מתאונה וכיוצא בזה. לאחר טיפול של השתלת שיניים והנחת שתלים המחליפים את השן או במקרה של שן שנפגעה באופן חלקי יבצע רופא השיניים שלב שנקרא שיקום הפה ובמהלכו ימקם את
הכתר – מבנה קרמי שישקם את השן ויסייע בשמירה על מראה אסתטי ועל בריאות השן והשיניים הסמוכות.

כתרים לשיניים | כתר לשיניים
כתרים לשיניים | כתר לשיניים

מיקום כתרים לשיניים הינו שלב הכרחי בשיקום הפה כתוצאה מאיבוד שיניים או מפגיעה בשיניים קיימות והן בעצם מהווים את השיניים החדשות לאחר עקירת השיניים וביצוע השתלת שיניים.

כתר זמני – מהו כתר זמני (אקריל)

בדרך להכנת הכתר הרופא משחיז את השן ומניח עליה כתר זמני. לאחר זמן מה ניתן להמשיך את הטיפול לכתר קבוע. אין להישאר עם הכתר הזמני לזמן ממושך יותר ממה שהמליץ רופא השיניים שכן הכתר הזמני צובר פלאק במהירות רבה יותר ויכול לגרום לפגיעה נוספת בשן ובשיניים הסמוכות לה.

סוגי כתרים לשיניים: כתר חרסינה וכתר זירקוניה

את הכתרים לשיניים מייצרים במעבדת שיניים על פי דרישת רופאי השיניים. הכתר הקבוע מוכן בהתאם לתבנית של שן המטופל. ישנם סוגי כתרים לשיניים העשויים מחומרים שונים כדוגמת חרסינה, מתכת או שילוב שלהם. בעבר כתרי שיניים מחרסינה היו הפופולאריים ביותר אך כיום הכתרים האיכותיים ביותר עושיים מחומר הקרוי זירקוניה והם חזקים יותר מהחרסינה ובעלי מראה בוהק יותר.
הבחירה בסוג הכתר נעשית בעזרת רופא השיניים ומשפיעים עליה גורמים כגון מיקום השן הפגועה, התקציב שבידי המטופל ומבנה הפה והשיניים הסמוכות לשן הפגועה.

הכתר הקבוע משחזר בצורה מדויקת את מבנה השן ולכן יש צורך בהקפדה על הפרטים הקטנים בעת יצירת הכתר וזאת גם במדידות שנעשות על ידי הרופא וגם ביצירת הכתר במעבדת שיניים על ידי טכנאי שיניים.

כתר לשיניים – מחירים

מחירים של כתרים לשיניים משתנים ותלויים בגורמים שונים. ישנם גורמים למחיר הכתר שתלויים בכתר עצמו – כמו החומר ממנו הוא עשוי ואיכותו. כמו כן, ישנם גורמים למחיר כתרים לשיניים שתלויים ברופא שמבצע את הטיפול: האם הוא רופא פרטי, או מסובסד ע"י קופות חולים או תכניות שונות של ביטוח שיניים. בנוסף, גם מיקומו הגאוגרפי של הרופא משפיע על מחיר הטיפול. מחיר כתר שמבוצע ע"י רופא מומחה גבוה ממחיר כתר שמבוצע ע"י רופא שאינו מומחה, וכן הותק המקצועי של רופא השיניים מהווה חלק ממרכיבי העלות של הכתר.

לדוגמא, מחירו של כתר חרסינה נע בין 1500 ש"ח, ומגיע אף ל3000 ש"ח במרפאות מומחים באיזור המרכז.

מחיר כתר זירקוניה יכול להגיע ל4000 שקלים במרפאות בעלות ותק הממוקמות במרכז, למשל – בתל אביב, אך מחירו יורד כאשר מדובר במרפאות שיניים באיזורים פריפריאליים יותר, למשל כמו מרפאות שיניים באיזור הקריות.

חשוב לציין שמחירים אלה לא מדויקים, ועל מנת לקבל הערכת מחיר טובה יותר מומלץ לגשת תחילה למרפאת השיניים על מנת לקבל ייעוץ ,אבחון רפואי והצעת מחיר כולל לטיפול.

 

חור בשן – מה זה?

חור בשן הוא כאב הראש של כל רופא שיניים

חור בשן היא הבעיה הבריאותית הנפוצה ביותר בעולם אחרי הצטננות. גם אחרי מאות שנים והתקדמות טכנולוגית חסרת תקדים רפואת השיניים עדיין מנהלת מלחמת חורמה נגד חורים בשיניים.

 

רופא שיניים | חור בשן | רפואת שיניים | רופאי שיניים
זכות הקיום של רופא שיניים – חור בשן

אבל מה זה בעצם חור בשן?

ברמת ההגדרה חור בשן זו בעצם פגיעה במבנה השן התקין. יש חורים קטנים יותר שבהם נוצרת פגיעה קלה יחסית בשכבת האימייל המכסה את השן ויש פגיעות קשות ועמוקות שמגיעות עד לאזור השורש של השן. במידה ומזניחים אותו כל חור בשן אפילו הקטן ביותר יכול להתפתח לחור גדול ועמוק יותר.

איך חורים בשיניים נגרמים?

על השיניים שלנו יושבים באופן קבוע חיידקים, כמו בכל מקום בגוף. רק שהשוני הגדול הוא שהשיניים הם איבר האכילה שלנו ולכן מצטברים עליו חלקי אוכל, שהם דרך אגב גם האוכל של אותם החיידקים. כשהחיידקים מפרקים את האוכל לצורכיהם ובעיקר עמילנים (רב סוכרים) וסוכרים נוצרות חומצות שונות. השילוב של החומצות האלו, החיידקים, הרוק ושיירי המזון יוצרים חומר דביק שרופאי שיניים קוראים לו פלאק ועליו מדברים בכל הפרסומות של מברשות השיניים. הפלאק נדבק לשן והחומציות שלו "מעכלת" לאט לאט את מבנה השן. התוצאה, חור בשן.

בשלב הראשון חור בשן אינו כואב, אך אם הוא גדל ומגיע לאזור העצבים ושורש השן, הוא גם מביא איתו כאב חזק מאוד.

איך רופא שיניים מטפל במקרים של חור בשן?

הטיפול הבסיסי של רופא שיניים כשיש חור בשן הוא קודם כל ניקוי של הריקבון שנוצר סביב החור ואז סתימת החור בחומר עמיד שיכול להיות חרסינה, זהב, כסף או זירקוניה.

במידה והחור גדול יותר וגורם או עלול לגרום לשבירה של השן, מפרקים את החלק החלש של השן ושמים כתר.

לעיתים כאשר החור שבשן הגיע לשורש, מנקים את השורש, סוגרים אותו עם חומר איטום כדי שהריקבון שנוצר לא יפגע בעצבים ויגרום לכאבים ממושכים ואז שמים כתר שמחליף את השן.

פעולות בסיסיות שיעזרו לנו להימנע ממקרה של חור בשן

צחצוח שיניים לפחות פעמיים ביום (או אפילו פעם נוספת אחרי ארוחת צהריים).

שימוש בקיסם ובחוט דנטלי להיפטרות מחלקי אוכל שעלולים להפוך לפלאק.

שימוש במי פה להשלמת פעולת ניקוי השיניים.

ביקור אצל רופא שיניים לפחות פעמיים בשנה.

פרותטיקה ותהליכי שיקום הפה

שיקום הפה – פרותטיקה

פרותטיקה הוא שם כולל לתהליכים ולעזרים שונים שנועדו לסייע לרופא השיניים לבצע את שיקום הפה במסגרת התהליכים השיקומיים הדנטליים.
למה פרותטיקה? מכיוון שלמעשה רופא השיניים במהלך שיקום הפה יוצר מחדש שן או מערכת שיניים שלמה במקום מערכת השיניים הטבעית שאיננה עוד.

שיקום הפה - פרותטיקה דנטלית
שיקום הפה – פרותטיקה דנטלית

בתחום הפרותטיקה ישנן מגוון רחב של אפשרויות המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת ועל ידע נרחב שהתפתחו בשנים האחרונות בתחום הדנטלי ומאפשרות טיפולים מורכבים של החלפת שיניים פגועות בשיניים חדשות, יישור של שיניים שצמיחתן פגומה, הרכבת מבנים חדשים על שיניים פגועות, שימוש בכתרים.

למי דרושה פרותטיקה במסגרת שיקום הפה?

פרותטיקה מעניקה מענה לאנשים שאיבדו את שיניהם הטיבעיות. עבור אנשים אלו אובדן השיניים מלווה פעמים רבות בתחושות קשות של בושה, הם מרגישים נכות. הם אינם יכולים לאכול מה שהם רוצים, יש להם פגיעה ביכולת הדיבור, הם לא מחייכים ומסתירים בדרך כלל את הפה בזמן הדיבור.

תהליך זה נועד להתקין לאנשים כאלו מערכת שיניים חדשה המבוססת על שלושה חלקים:

השתלים הדנטליים – אלו תבריגים עשויים טיטניום שתפקידם הוא לעגן את מערכת השיניים החדשה אל עצם הלסת. כיום ניתן בשיטת all on 4 לבצע את שיקום הפה תוך יום אחד תוך שימוש בארבעה שתלים דנטליים בלבד.

הגשר – זהו החלק המחובר לשתלים הדנטליים ותפקידו הוא להחזיר את מערכת השיניים החדשה שהמטפול מקבל.

כתרים דנטליים – הכתרים הדנטליים מהווים את השיניים החדשות והם מחוברים לגשר. את הכתרים מכינים ממגוון סוגי חומרים שהבולטים שבהם הם כתרי חרסינה וכתרי זירקוניה.

פרותטיקה מתקדמת

התפתחותו של תחום שיקום הפה ובראשו השתלות שיניים ביום אחד, הכניסה חידושים טכנולוגיים נרחבים כחלק מתהליך תכנון ובניית מערכת השיניים החדשה של מטופל.

כיום מרפאות השיניים נעזרות בתוכנות מחשב המאפשרות לבצע הדמיות תלת מימדיות של לסת המטופל על מנת להתאים עבורו את מערכת השיניים החדשה ברמת דיוק גבוהה.

במקביל נכנסו לשימוש מדפסות תלת מימד שבעזרתן מדפיסים את הכתרים הדנטליים שבהם נעשה שימוש בטיפול.

ההתקדמות הגדולה של הפרותטיקה הדנטלית מאפשרת כיום למיליוני אנשים ברחבי העולם שאיבדו את שיניהם לקבל חזרה מערכת שיניים חדשה ואסתטית.

רפואת שיניים רופאי שיניים ומה שחשוב לדעת